יש רגע נעים מאוד בעבודה על אתר: מריצים בדיקת נגישות אוטומטית, ומקבלים 100. ירוק, נקי, אפס שגיאות. הפיתוי לסמן וי ולעבור הלאה הוא עצום.
הבעיה היא שהמספר הזה עונה על שאלה צרה בהרבה ממה שנדמה.
מה כלי אוטומטי באמת בודק
כלי כמו Lighthouse או axe הוא מצוין בדבר אחד: למצוא דברים שאפשר לנסח ככלל חד משמעי שמחשב יכול להכריע בו. תמונה בלי טקסט חלופי. ניגודיות של 3.9 במקום 4.5. שדה טופס בלי תווית מקושרת. דילוג מכותרת H2 ישר ל-H4.
אלה בדיקות אמיתיות וחשובות, והן חוסכות שעות. אבל שימו לב מה משותף לכולן: הן שואלות אם משהו קיים, לא אם הוא נכון.
ההערכה המקובלת בתעשייה היא שבדיקה אוטומטית מכסה בין 30 ל-40 אחוז מקריטריוני התקן. השאר דורש בן אדם, ולא בגלל שהכלים גרועים אלא כי חלק מהשאלות פשוט אינן ניתנות לאוטומציה.
מה היא לא יכולה לתפוס, ולמה
האם הטקסט החלופי נכון. הכלי בודק שיש alt. הוא לא יכול לדעת אם כתוב בו “צוות המשרד מקבל לקוח בפגישה ראשונה” או פשוט “תמונה”. שניהם עוברים, ורק אחד מהם עוזר למישהו.
האם סדר המקלדת הגיוני. אפשר לבדוק שאלמנט נגיש ב-Tab, אבל לא שהסדר תואם את מה שהעין רואה. בעברית זו מלכודת מיוחדת: כללי עיצוב מסוימים משנים את הסדר הוויזואלי בלי לשנות את סדר הקוד, והפוקוס מתחיל לקפוץ בין אזורים בעמוד.
האם הודעה הוכרזה. כשגולש שולח טופס ומופיע “תודה, נחזור אליך”, מישהו שמשתמש בקורא מסך צריך לשמוע את זה. אם המשפט פשוט הופיע על המסך בלי סימון מתאים, הוא נבלע בשקט. הכלי רואה טקסט תקין ולא יודע שהוא הופיע עכשיו.
האם מה שנראה תקין באמת עובד. זו הקטגוריה הכי ערמומית, ואנחנו נתקלנו בה בעצמנו.
מה קרה כשבדקנו את עצמנו
סרקנו את האתר הזה מול WCAG 2.2 ברמה AA, בשני רוחבי מסך, על כל העמודים. התוצאה הייתה אפס ממצאים. בשלב הזה אפשר היה לעצור, לכתוב “נבדק ונמצא תקין” ולהמשיך.
ואז עברנו ידנית, וזה מה שנמצא:
קישור הדילוג לתוכן לא עשה כלום. הקישור הזה נועד לאפשר למי שמנווט במקלדת לדלג על התפריט ולהגיע ישר לתוכן. אצלנו הוא הופיע במקום הנכון, נראה מצוין, ובלחיצה עליו הפוקוס פשוט נשאר במקום. הלחיצה הבאה על Tab החזירה את הגולש לתפריט, כלומר בדיוק לדבר שהקישור נועד לדלג עליו. שום כלי לא יכול לתפוס את זה, כי מבחינת הקוד הכל תקין.
בקשה להפחתת תנועה כובדה רק חלקית. מי שהגדיר במערכת ההפעלה שלו שהוא רוצה פחות אנימציות קיבל אצלנו את אנימציות הכניסה מושבתות, אבל שלושה כתמי רקע נעים המשיכו לזוז ללא הפסקה. דווקא הם החשובים, כי הם לא נגמרים.
הבוט ענה, וקורא מסך שתק. התשובות של הנציג החכם הופיעו על המסך בלי שיוכרזו. אותו דבר בתוצאה של אשף האפיון.
ארבעה ליקויים, אחרי סריקה שהחזירה אפס.
מה זה אומר לגבי הצהרת נגישות
הצהרת נגישות היא מסמך פומבי שאומר מה נבדק ומה מגבלות הנגישות הידועות. הצהרה שנשענת על סריקה בלבד מצהירה על משהו שלא נבדק באמת.
לכן אצלנו הכלל פשוט: הסריקה היא תנאי כניסה, לא סיום. אחריה יש רשימה של כ-20 עד 30 דקות עבודה ידנית, ורק אחריה חותמים. בסוף כל בדיקה אנחנו כותבים מסמך שאומר מי בדק, מתי, באילו כלים, מה נמצא, מה תוקן, ומה עדיין לא נבדק. אצלנו, למשל, כתוב שחור על גבי לבן שלא בדקנו עם קורא מסך אמיתי.
בדיקת חמש הדקות שאפשר לעשות עכשיו
אם עושים רק דבר אחד מהרשימה הידנית, שיהיה זה. מזיזים את העכבר הצידה ועוברים על העמוד עם מקש Tab בלבד, מההתחלה ועד הסוף. שלוש שאלות:
האם מגיעים לכל דבר? כל קישור, כל כפתור, כל שדה. אם יש רכיב שאפשר להגיע אליו רק בעכבר, הוא לא קיים עבור חלק מהאנשים.
האם רואים תמיד איפה נמצאים? צריך להיות סימון ברור על הרכיב הפעיל. אם הוא נעלם באמצע, מישהו כיבה אותו בעיצוב כי “זה מכוער”. זו נפילה ברמה המחייבת, וזה גם הופך את האתר לבלתי אפשרי לניווט.
האם הסדר הגיוני? הפוקוס צריך לזרום כמו שהעין קוראת. אם הוא קופץ מהכותרת לפוטר ובחזרה, יש פער בין הסדר הוויזואלי לסדר בקוד.
ואם יש עוד שתי דקות: לפתוח תפריט או חלון קופץ, לוודא שאפשר לצאת ממנו במקש Esc, ושהפוקוס לא נשאר לכוד בפנים. מלכודת פוקוס היא אחד הליקויים הקשים ביותר, כי היא לא מאטה את הגולש אלא עוצרת אותו לגמרי.
שלוש שאלות לספק, לפני שחותמים
באילו כלים בדקתם ובאילו רוחבי מסך? תשובה שמזכירה רק כלי אחד ורק מסך מחשב מספרת לכם שהנייד לא נבדק, וזה בדיוק המקום שבו רוב הליקויים יושבים.
האם נבדקה גם התנהגות המקלדת? זו השאלה שמפרידה בין סריקה לבין בדיקה. אם התשובה מהוססת, סימן שרצה רק סריקה.
אפשר לראות את מסמך הבדיקה? מי שיש לו כזה ישלח אותו תוך דקה. מי שאין לו יסביר למה זה לא נחוץ, וזו תשובה בפני עצמה.
לסיכום
ציון 100 הוא סימן טוב, והוא לא תעודה. הוא אומר שכל מה שאפשר לבדוק במכונה תקין, וזה שליש מהסיפור.
ואם אתם שוקלים ספק, זו השאלה ששווה יותר מכל השאר: תראו לי את מסמך הבדיקה. מי שיש לו כזה יראה אותו מיד.
חשוב לומר: כל האמור כאן הוא מידע כללי ולא ייעוץ משפטי.
רוצים לדעת מה באמת נבדק באתר שלכם? בואו נדבר ↗