רוב מי שבודק נגישות של אתר ישראלי משתמש בכלי בינלאומי. הכלים האלה מצוינים, ויש דבר אחד שהם לא יכולים לדעת: התקן הישראלי לא מאמץ את התקן הבינלאומי אחד לאחד.

לת”י 5568 יש נספח עם שינויים לאומיים. הוא קצר, כמעט אף אחד לא מדבר עליו, ויש בו ארבעה דברים ששווה לכל בעל עסק להכיר. אחד מחמיר, שניים מקלים, ואחד פשוט מבטל דרישה.

אחד מחמיר: הכותרות

בעולם, הסעיף שדורש מבנה כותרות תקין מסווג ברמה AAA, כלומר רמת המצוינות שרוב האתרים לא מתיימרים להגיע אליה. בישראל הוא הועלה ל-AA, הרמה המחייבת.

זה אומר שדף עם תוכן היררכי חייב כותרות שמסומנות בקוד ככותרות, ולא טקסט שהוגדל והודגש בעיצוב. הרחבנו על זה בנפרד, כי זו גם הדרישה שמחזירה הכי הרבה מבחינת גוגל ומנועי AI.

הנקודה המעשית: כלי בינלאומי עשוי לסמן לכם דילוג בכותרות כ”המלצה” ולא כשגיאה, כי בינלאומית זו AAA. בישראל זו נפילה ברמה המחייבת. מי שמסתמך רק על מה שהכלי צובע באדום מפספס בדיוק את הסעיף שהחמיר כאן.

שניים מקלים: וידאו

וכאן החלק שחוסך כסף.

תיאור קולי לווידאו מוקלט הוא הקלטה נוספת שמתארת בקול מה קורה על המסך, למי שלא רואה. בעולם זו דרישה ברמה AA. בתקן הישראלי הוא ירד ל-AAA, כלומר אינו נדרש באופן גורף אלא רק אם התקבלה בקשה פרטנית.

כתוביות בשידור חי עברו את אותו מסלול: דרישה בינלאומית ברמה AA, ובישראל רק לפי בקשה פרטנית.

זה לא ניואנס. הפקת תיאור קולי לסרטון תדמית היא הוצאה אמיתית, ולא מעט עסקים משלמים עליה כי מישהו אמר להם “התקן דורש”. שווה לבדוק את זה מול הנוסח לפני שמזמינים.

ומה כן נדרש: כתוביות לסרטון מוקלט עם קול הן דרישה ברמה המחייבת. שימו לב שזו גם ההשקעה המשתלמת מבין השלוש, כי רוב הגולשים בנייד מפעילים וידאו בלי קול בכלל.

ואחד שפשוט לא חל

בתקן הבינלאומי יש דרישה לסמן בקוד כל קטע שכתוב בשפה שונה משפת הדף. באתר עברי ממוצע, שמפזר מונחים באנגלית בכל פסקה שנייה, זו עבודה ידנית אינסופית.

בתקן הישראלי צוין שהדרישה אינה חלה לכאורה בדף עברי, כיוון שקידוד התווים כבר מספק לקורא המסך את המידע הזה.

זה חוסך שעות בכל אתר שמערבב עברית ואנגלית, וזה כמעט כל אתר עסקי בישראל.

למה זה חשוב מעבר לחיסכון

יש כאן משהו עקרוני. התקן הישראלי לא הועתק, הוא נשקל. מישהו ישב והחליט שמבנה כותרות חשוב מספיק כדי להיות חובה, ושתיאור קולי לכל סרטון הוא נטל לא פרופורציונלי לעסק קטן.

מי שמכיר את הנספח הזה יכול לנהל שיחה מדויקת עם ספק: לדרוש את מה שבאמת חובה, ולא לשלם על מה שלא. ומי שלא מכיר אותו נשען על מה שכלי בינלאומי צובע באדום, ומקבל בדיוק את התמונה ההפוכה: מקל במקום שבו ישראל מחמירה, ומחמיר במקום שבו ישראל מקלה.

מה זה אומר כשבוחרים ספק

הנספח הזה הוא כלי מיקוח שקט. ספק שמכיר אותו יידע להגיד לכם מה חובה ומה לא, וספק שלא מכיר אותו יעבוד לפי ברירת המחדל של כלי בינלאומי.

שתי שאלות ששוות לשאול. הראשונה: האם דילוג בהיררכיית הכותרות נחשב אצלכם לשגיאה או להערה? התשובה הנכונה בישראל היא שגיאה. השנייה: מה בדיוק אתם מתקצבים לי בסרטון? אם התשובה כוללת תיאור קולי כדרישה גורפת, שווה לבקש הפניה לנוסח.

ויש פרט אחרון בנספח ששווה להכיר, גם אם הוא לא משנה בפועל: שלושה סעיפים שעוסקים בחלופות טקסט למדיה הועלו מרמה A לרמה AA. מבחינה מעשית זה לא משנה כלום, כי עמידה ברמה AA כוללת ממילא את כל דרישות רמה A. מה שכן, התקן מנסח אותם בצורה מדויקת יותר לישראל, ומאפשר לבחור בין חלופה טקסטואלית לבין תיאור שמע לצד הכתוביות.

שלושה דברים לעשות עם המידע הזה

לבדוק את מבנה הכותרות באתר שלכם. זו הדרישה שהחמירה כאן, והיא גם הכי קלה לבדיקה: רשימת הכותרות של העמוד צריכה להיקרא כמו תוכן עניינים.

לבדוק מה תוקצב לכם בסרטון. אם שילמתם או עומדים לשלם על תיאור קולי, שווה לוודא שזו באמת דרישה במקרה שלכם ולא הנחה גורפת.

לוודא שיש כתוביות לכל סרטון עם קול. זו הדרישה המחייבת מבין השלוש, והיא גם משפרת צפייה אצל מי שגולל בלי קול, כלומר רוב הגולשים בנייד.

למה בכלל יש נספח לאומי

זה נשמע כמו פרט ביורוקרטי, ויש בו היגיון. תקן בינלאומי נכתב עבור כל השפות וכל השווקים, ולכן הוא בהכרח מתפשר. כשמדינה מאמצת אותו היא יכולה לומר איפה המציאות המקומית שונה.

בישראל שתי החלטות בולטות. מבנה כותרות הועלה לדרישה מחייבת, כנראה מתוך הבנה שזה הדבר שהכי משפיע על היכולת לנווט בתוכן ועלות התיקון שלו נמוכה. ודרישות המדיה היקרות הוקלו, כי הן היו מטילות על עסק קטן עלות הפקה שלא פרופורציונלית לתועלת.

זו לא הקלה גורפת ולא החמרה גורפת, אלא איזון. ומי שמכיר אותו מגלה שהתקן הישראלי דווקא הגיוני יותר למי שמנהל עסק קטן.

לסיכום

ארבעה סעיפים, נספח אחד קצר, והם משנים את התמונה בשני הכיוונים. את מבנה הכותרות אתם חייבים, ואת התיאור הקולי כנראה לא. כתוביות לסרטון מוקלט כן, וסימון שפה לכל מונח באנגלית לא.

בכל אתר שאנחנו בונים אנחנו עובדים לפי הנוסח הזה ולא לפי ברירת המחדל של הכלי, ולכן דילוג בכותרות מפיל אצלנו את הבדיקה גם כשהכלי הבינלאומי היה מוכן לתת לו לעבור.

חשוב לומר: כל האמור כאן הוא מידע כללי ולא ייעוץ משפטי. בשאלה קונקרטית לגבי חובות של עסק מסוים כדאי להתייעץ עם מי שמוסמך לכך.

רוצים לדעת מה חל עליכם בפועל? בואו נדבר ↗